תרגילי הרפיה בסיסיים לילדים: טכניקה ומתודולוגיה
תרגילי הרפיה בסיסיים לילדים: טכניקה ומתודולוגיה
Anonim

תרגילי הרפיה בבית הספר ובגן חשובים ליצירת יציבות רגשית הן לילדים והן לצוות ההוראה. במילים אחרות, זוהי הרפיית שרירים עמוקה, שבגללה מוקל מתח פסיכולוגי.

על מערכת תרגילי הרפיה

רוב הילדים מאבדים את האיזון הנפשי שלהם במהלך תהליך הלמידה. יש להם גם חוסר שקט ורגשיות מוגברת. כמעט 78% מהילדים סובלים מסוג כלשהו של מחלה נוירולוגית.

לכן, על המורים להבטיח שילדים יבצעו באופן קבוע תרגילי הרפיה. עבור חלק מהילדים, פעילויות כאלה עוזרות להירגע, בעוד שאחרות מתרכזות. הודות לטכניקות משחק מיוחדות, תוכלו להסיח מעט את דעתם של הילדים ולהפיג מתחים. משחקים לא רק מרגיעים, אלא גם מרתקים. זהו היבט חשוב להמשך התפתחות הילד. הוא לא רק עושה אוטומטית את מה שהמורה מראה, אלא גם מעמיק לתוך התמונה הנתונה.

מצב רוח רגוע

זה מתייחס למעבר הדרגתי למצב של רגיעה. זהדומה למדיטציה, אך מוצגת בצורה שובבה ומותאמת לילדים. מצב הרוח מורכב משלושה שלבים:

  1. התלמידים נשכבים מאחור ומנסים להירגע.
  2. עצמו עיניים ובדקו נפשית את כל חלקי הגוף.
  3. בעקבות זה, תענוג, נוחות ורוגע אמורים לבוא.

סוגי מצב רוח רגיעה

תרגילי הרפיה לתלמידי בית ספר דורשים גישה מסוימת שתקדם הרפיה.

ביניהם, כמה מורים מבחינים בין הדברים הבאים:

בלונים

המורה מזמינה את הילדים לדמיין בלונים יפים ומצחיקים: "הבלונים האלה הם אתה. הם מנפחים אותך ואתה נעשה קל יותר. ואז אתה מעלה הכל גבוה יותר וזה נעשה חם יותר. אחרי שתרגיש משב רוח קל, ספר עד שלוש ופקח את העיניים."

עננים

"ערב קיץ חם. אתה שוכב על הדשא ומרגיש בנוח. בכל נשימה אתה עולה יותר ויותר עד שאתה מתקרב לעננים. אתה רואה את הענן הרך והיפה ביותר ומלטף אותו". ילדים מלטפים זה את זה. בספירה של 3 כולם פותחים את העיניים.

אנשים עצלים

תרגיל זה נועד להרגעה של ילדים בגיל הגן. זה מושלם לגיל הזה. ילדים צריכים לדמיין שהם עצלנים ולהתחמם בחן על שטיח רך. ילדים בגיל הגן שוכבים בשקט, ובמקביל כל הגוף נח. ואז חמימות נעימה מכסה את הידיים והרגליים. תחושת שלווה נעימה ממלאת את כל הגוף. תרגיל זה עוזר לילדים להחזיר אנרגיה. כמו בתרגילים הקודמים, העיניים נפתחות על חשבון 3.

מפל

"דמיין שאתה עומד ליד מפל יפהפה וסוער. אתה מתמלא בשמש זוהרת. הודות לאוויר הצח, אתה יכול לנשום בקלות ובחופשיות. אתה מתמלא באור עדין שעובר ללא לאות בכל הגוף שלך. הוא מלטף את הידיים והאצבעות שלך. אחרי שתרגיש חם, פקח את העיניים."

תרגילי הרפיה בגן

תרגילי הרפיה לתלמידים צעירים יותר
תרגילי הרפיה לתלמידים צעירים יותר

בהחלט כל הילדים אוהבים משחקים. עבור ילדים בגיל הגן, צורת פנאי זו היא המתאימה ביותר. ניתן לעשות תרגילים בכל עת ללא צעצועים נוספים או פריטים אחרים. השיטות שונות לחלוטין. הבחירה תלויה באיזו קטגוריית גיל החבר'ה נמצאים.

אחת מפעילויות הפנאי הללו היא תרגילי נשימה, שיעזרו לכם להירדם בשעה שקטה. תרגילי נשימה מרגיעים את האישונים. כדי למקסם את האפקט, תרגילי נשימה מתבצעים באוויר הצח. בחורף, כדאי גם לבצע משימות בחוץ, אבל אם קר מאוד, אז עדיף להישאר בבית.

לילדים בגיל הגן לכווץ אגרופים ומתח את הבטן למשך 10 דקות. לאחר שחלף הזמן, התחל להירגע. מומחים ממליצים לערוך שיעורים כאלה בישיבה.

טיפול בסאונד יכול גם לעזור לתינוקות להירגע. ילדים ישמחו להקשיב לרחש היער, הגשם והגלישה. הם מדמיינים תמונה בדמיונם ונרגעים, מצב הרוח שלהם משתפר.

לילדי הגןטיפול באמנות יהיה עיסוק ממשי. הם יהיו מעוניינים לצייר, לעצב משהו או לפסל דמויות מפלסטלינה.

איך להירגע ילדים גדולים יותר

תרגילי הרפיה לבני נוער
תרגילי הרפיה לבני נוער

תרגילי הרפיה לתלמידי בית ספר יסודי עוזרים לילדים לשמור על מצבם הרגשי במצב טוב. השורה התחתונה היא שתלמיד כיתה א' אמור להיות מסוגל להירגע בעצמו לאחר שינוי סוער. כאן חשוב שילמד להתמקד בקבלת מידע חדש. אימון אוטומטי ותרגילי נשימה תורמים לכך בצורה הטובה ביותר.

נשימה עמוקה עוזרת להפיג התרגשות ולעבור לתהליך למידה פעיל. שאיפה איטית דרך האף, ונשיפה דרך הפה יעזרו לך להתכוונן לצבור ידע חדש. לאחר 3-5 דקות, הילד יירגע ויתנהג כראוי בכיתה.

כדי שילדים יהיו תמיד קשובים בכיתה, יש לעשות תרגילים כאלה מדי יום במשך 10-15 דקות.

הרפיה נוירו-שרירית

תרגילי הרפיה לתלמידי בית ספר
תרגילי הרפיה לתלמידי בית ספר

סוג זה של תרגיל פותח על ידי אדמונד ג'ייקובסון, שהוא נוירולוג אמריקאי מוביל. הידוק שרירים מתרחש כתוצאה מלחץ מתמיד ובמהלך מצב של דיכאון. מחבר הטכניקה טוען שהמצב הרגשי וטונוס השרירים קשורים זה בזה לחלוטין. לכן, שיעורים יעזרו לא רק להרפות את השרירים, אלא גם להחזיר את המצב הפסיכו-רגשי לקדמותו.

תרגיל זה אידיאלי להרפיה של המורים.תנאים חשובים להרפיה מוחלטת נראים כך:

  • כל תרגיל מבוצע פעמיים;
  • שרירים נרגעים בזמן שאיפה, והמתח יוצא החוצה;
  • עליך לבחור כל עמדה נוחה מראש.

כמה תרגילי ג'ייקובסון למבוגרים

עבור שרירי הרגליים:

  1. כופפו ומתחו בהדרגה את הרגליים, ולאחר מכן הירגעו. אז אתה צריך להירגע לחלוטין לכמה שניות. התרגיל חוזר על עצמו 2 פעמים.
  2. משוך את האצבעות קדימה, מתח אותן לכמה שניות ואז הירגע.
  3. לקרוע את הרגליים מהרצפה ב-10-15 ס"מ, להתאמץ ולהירגע.

עבור שרירי הזרוע:

  • לחצו את יד ימין לאגרוף, ולאחר מכן התאמץ והירגע. אחר כך הם מבצעים את התרגיל ביד שמאל, ואז חוזרים על שניהם בבת אחת.
  • לחץ את יד ימין במרפק והדק את הדו-ראשי. התהליך חוזר על עצמו ביד שמאל ובשתיהן בבת אחת, כמו בתרגיל הקודם

יש גם תרגילים שבהם הם מתאמצים ואז מרפים את הבטן והגב. השפעה זו מושגת על ידי הרמת האגן או עמוד השדרה החזי מעל הרצפה. מטעמי נוחות, אתה יכול להישען על המרפקים.

הפעילויות הבאות מתאימות לילדים:

  1. "פנים מקומטות" - ילדים מקמטים את כל חלקי הפנים בתורם, מדמיינים שהם אוכלים לימון חמוץ.
  2. "Hels-toes" - ילדים מושכים את העקבים עד הברך, ואז מרפים אותם.
  3. "צב" - ילדים מרימים את הכתפיים אל האוזניים, מדמיינים שהם בתוך קליפה.
  4. "פרפר" - ילדים מציירים ופורשים את השכמות שלהם, מדמיינים שהם מרפרפים כמו פרפרים.
  5. "להושיט יד לענן" - תינוקות מותחים את זרועותיהם כלפי מעלה ומנסים להגיע אליהם כמה שיותר גבוה, ואז מורידים אותם רגועים.
  6. "קרח" - הידיים נדחסות ככל האפשר, ואז נרגעות.

הורים ומורים, המבצעים משימות אלה עם ילדים, חייבים בהכרח לשבח את המחלקות הקטנות שלהם. ואז הם יתחילו לעבוד קשה יותר. אלו הם תרגילי הרפיית שרירים מיוחדים.

הרפיה לילדים אגרסיביים

תרגילי הרפיית שרירים
תרגילי הרפיית שרירים

ילדים עם חרדה מוגברת צריכים לבצע הליכי הרפיה מלכתחילה. לשם כך, כדאי לבחור מראש את המקום בו יתקיימו אירועים כאלה. ילד חרד צריך לעבור הכשרה בחדר נעים עם פנים צבעוני, שבו שום דבר לא יעצבן אותו.

מושלם במקרה הזה, שיעורים להרפיית מערכת השרירים. לדוגמה, אתה יכול להזמין את ילדך לדמות ריב שבו הוא נקלע לכאורה לריב עם חברו ומנסה לפוצץ קצת קיטור. בעת ביצוע משימה כזו, יש לקפוץ את ידיו של הילד לאגרופים ככל האפשר, והלסת צריכה להיות סגורה היטב. יש לבקש מהילד לעמוד בתנוחת "קרב" כ-5 דקות, ולאחר מכן להציע לו להיזכר בכל הרגעים הטובים שחיברו אותו עם חבר ולנסות לצנן את הלהט.

כמו כן, הליכה מנטלית ביער או לאורך חוף הים תעזור להפיג מתחים אצל ילד תוקפני. כדי להעצים את האפקט ברגע זה, תוכלו להפעיל מוזיקה מרגיעה המחקה שירת ציפורים או קול גלים. אתה יכול גם פשוט להאזין למוזיקה האהובה עליך. הרפיה כזו היא ללא ספקישפר את מצב הרוח במחלקה.

תרגילי נשימה להרפיה יעזרו לו להיות הרבה יותר רגוע, ורמת התוקפנות בהחלט תרד. נשימות עמוקות פנימה והחוצה יביאו לו שלווה.

תוכנית לילדים עם גמגום

מדענים הוכיחו שהנפש והדיבור קשורים זה בזה. לכן, כדי שהילד יפסיק לגמגם, פנייה לקלינאי תקשורת לא מספיקה, צריך גם לבצע תרגילי הרפיה. לשם כך, יש צורך להשיג אפקט כזה שהילד יכול להקל לא רק פיזי, אלא גם פסיכו-רגשי הקשור ללחץ.

מי שמגמגם מפעיל עומס רב על שרירי פניו ועל מטפס הרים. כתוצאה מכך, כל האורגניזם לא יכול לסבול את זה, ואז הילד מתחיל להשמיע את המילים. לכן, תחילה חשוב לבצע תרגילים להרפיית שרירים, ולאחר מכן לעסוק בהרפיה של מכשיר הדיבור. בעסק הגדול הזה, לימוד פיתולי לשון יעזור מאוד. כל העבודה מסתיימת בתרגילי נשימה.

לילדים עם שיתוק מוחין

תרגילי הרפיית שרירים
תרגילי הרפיית שרירים

לקטגוריה זו של ילדים, קיים מחזור של תרגילים מיוחדים המאפשרים לך להעלים את נוקשות השרירים. הודות לתרגילים כאלה, ילדים מגבירים את רמת השליטה העצמית, כמו גם מגבירים את הפעילות המוטורית:

  • אחד מהתרגילים המרגשים האלה הוא משימה מיוחדת שנקראת "בואו נכיר אחד את השני". הילד כאן צריך לשבת על המחצלת ולקחת נשימה עמוקה, ואז לעצור את הנשימה לכמה רגעים. לאחרבסוף הניסוי המשעשע, הילד אומר את שמו הפרטי ואת השם הפרטי שלו.
  • הפרח הגדל הוא תרגיל ייחודי שבו התלמיד צריך לדמיין את עצמו כזרע. לפי התרחיש, גנן מבוגר מלטף את הזרע ומצמיח אותו בהדרגה. יש ללטף את הילד על הראש או על הגב. ברגע זה מופיעים גבעולים ועלים ליד הפרח (זהו הגוף והידיים של התינוק), ואז מוסיפים ניצנים (כאן יש לקמוץ את המברשות לאגרופים). לאחר מכן, הפרח מתחיל לפרוח ולהתרחב (הילד קם לאט, פושט את ידיו, פושט את האצבעות).
  • תרגיל נוסף נקרא "הזבוב המעצבן". כאן מופיע מצב שבו זבוב נחת על מצחו, וצריך לנקוט כמה אמצעים. מלכתחילה, אנו מנסים להזיז את הגבות, אך הזבוב נשאר. היא פשוט זזה. מה לעשות? הם מציעים למצמץ את העיניים או להזיז את הלסת שלך אם הזבוב זז לסנטר שלך.

תרגילי הרפיה לבני נוער

תרגילי הרפיה לגיל הרך
תרגילי הרפיה לגיל הרך

גיל ההתבגרות הוא אחד הבעייתיים ביותר בבית הספר, עם תחילת ההתבגרות וישנה פעילות מוגברת של ילדים בכל התחומים. בגלל זה, החבר'ה מקבלים הרבה רגשות שליליים, וזה מעורר את המתח הפנימי והחיצוני שלהם. כדי לבטל מצב זה, או לפחות למזער את השפעתו, פותחו מספר תרגילי הרפיה.

הבעיה היא שלעתים קרובות בני נוער לא מגלים תוקפנות, אלא מנסים לדכא אותה, להתרחק לתוך עצמם, להיות לבד עם הפחדים שלהם.התנהגות זו עלולה לגרום למחלת נפש חמורה.

לדוגמה, בני נוער רבים מרגישים חוסר ביטחון לפני הנאום בפני קהל או במהלך הנאום עצמו. לכן, מומלץ להם לעסוק בהרפיה, שבה הביטוי מבוטא נפשית: "אני רגוע". חלקם מנסים לעשן, לשתות או להשתמש בסמים, בטענה שזו הדרך היחידה להפיג מתחים. למעשה, הם נמצאים באשליה עמוקה, שכן ההרגלים הנ"ל משפיעים לרעה לא רק על מערכת העצבים, אלא גם על הגוף בכללותו.

מכיוון שלפעמים מתבגרים צריכים להירגע במשך 10-15 דקות. זה מספיק כדי להרגיש איך הלחץ מתפוגג. בני נוער גם מלמדים להעריך באופן ביקורתי את כישוריהם, מה שיעזור להם לבחור את המקצוע הנכון בעתיד.

מה נותן רגיעה

תרגילי הרפיה לגיל הרך ולילדים גדולים יותר הם דרך מצוינת להוריד את הראש מהדאגות והדאגות. טכניקות הרפיה מקלות במהירות על כאב פיזי ועייפות פסיכולוגית. לילדים, תרגילי הרפיה חשובים מאוד.

ותרגילים מוטוריים משחקים כאן תפקיד מפתח. במהלך השיעורים המורה מגבש גישה חיובית במחלקותיו. הגננת או הגננת מפעילה מוזיקה רגועה ואומרת משפטים מרגיעים: “אתה מרגיש טוב, רגוע ונעים. אתה מרגיש בנוח, מתחמם על חול הים החם. טקסטים יכולים להיות שונים לגמרי, העיקר שהמסר שלהם יעורר רגשות חיוביים.

מסקנה

תרגילי הרפיה
תרגילי הרפיה

סט תרגילי הרפיה שימושי לא רק לילדים, אלא גם להוריהם ולמוריהם. על ידי ביצוע קבוע של תרגילי הרפיה, אדם הופך רגוע יותר ועמיד יותר במצבי לחץ. מאמר זה דן במגוון דרכים להרגעת ילדים, מגן ועד סיום הלימודים. יישום נכון וקבוע שלהם יביא במהירות את התוצאה הרצויה, והתלמידים יוכלו ליצור קשרים טובים לא רק עם המורים, אלא גם עם חבריהם.

כל התרגילים מכוונים להרפיה מוחלטת של המערכת הרגשית, כמו גם של הגוף בכללותו. כדי ליישם שיטות אלו בחיים ולהגביר את יעילותן, תידרש שיתוף כל צוות ההוראה, ואולי גם השפעת ההורים.

מוּמלָץ: