משקפיים עם פנים - סמל עממי של סעודות ועוזרת בית

משקפיים עם פנים - סמל עממי של סעודות ועוזרת בית
משקפיים עם פנים - סמל עממי של סעודות ועוזרת בית
Anonim

מאז שנות ה-50, זכוכית צדדית הפכה לאחד הסמלים ה"עממיים" העיקריים של ברית המועצות, ולאחר קריסתה - לנושא הנוסטלגיה האינסופית. עם זאת, הוא לא איבד את יישומו המעשי: כחבר הכרחי של סעודות קטנות וגדולות וככלי מדידה, שנמצא תמיד בהישג יד. משקפי פנים הם מוצרים אוניברסליים. עם שובל עבה של אגדות בעקבותיהם. בואו ננסה להבין מה נכון בהיסטוריה של גרנצ'אק, ומה יפה, אלא אגדה.

סוכר בכוס פנים
סוכר בכוס פנים

בהחלט אגדה - סיפורה של מתנת מנפח הזכוכית המפורסם של ולדימיר אפיים סמולין לצאר פיטר הראשון. קח את גרנצ'ק ותנפץ לחתיכות. אבל מנפח הזכוכית נשבע שהוא לא היכה! עם זאת, הכל הסתדר. כיוון שהפמליה "תרגם" את דברי המלך - "כה כוסות!", מכאן, לדבריהם, החל המנהג לאחר השתייה לשבור כלים למזל טוב.דוגמאות של כלי זכוכית מהמאה ה-17, כוללומשקפי פנים נשמרים כעת בהרמיטאז'. וזו לא אגדה.

גרמים מזכוכית פנים
גרמים מזכוכית פנים

ניתן גם להתייחס לאגדה שהסופרת של זכוכית הפנים הסובייטית שייכת לפסל המפורסם, יוצרת האנדרטה המפורסמת בעולם "העובדת ונערת החווה הקולקטיבית" ורה מוחינה. זאת ועוד, בשיתוף האמן האוונגרד קזימיר מלביץ'. האחרון נפטר ב-1935. מוכינה הגיעה לזכוכית רק בסוף שנות הארבעים. נכון, המשימה שייכת גם לזמן הזה: ליצור זכוכית עמידה מספיק לצרכי הסעדה שתעמוד בתהליך הכביסה במדיח כלים.אגדה נוספת היא היום שבו נוצרה הכוס הראשונה עם קצוות, ממנה כל משקפי הפנים הסובייטיים: 11 בספטמבר 1943. באותה תקופה, המפעל המפורסם בגוס-חרוסטלני, שבו לכאורה קרה הדבר, עסק בייצור מוצרים רפואיים צבאיים בלבד: מדחומים, צלוחיות, צלוחיות וכו'.

משקפי פנים
משקפי פנים

לפחות שלושה ביטויים נפוצים משויכים לגרנצ'ק. "פשוט כמו שלוש פרוטות" - כך עלה המוצר בשחר קיומו. "שבע קופיקות", כלומר. אין מקום פרימיטיבי יותר, - משקף את המחיר של זכוכית בעלת פנים בשנות ה-70-1980. לבסוף, האגדי "בוא נבין את זה לשלושה?" בתחילת שנות ה-60, הממשלה, שנלחמה בשכרות, שמה יד חזקה על הסחר הקמעונאי באלכוהול, אסרה על מכירת וודקה מהחבית והוציאה מהמבחר נבלות במשקל 125 גרם וצ'קים חצי גדולים. חצי ליטר סטנדרטי עלה 2 רובל 87קופיקות. האמינו שלכל עובד קשה יש רובל לארוחת צהריים איתו. "לשלושה" היה מספיק כסף, וכל זכוכית צדדית הכילה מספיק גרמים.

לזכוכית הפאתית הקלאסית גובה של 110 מ"מ, הקוטר התחתון שלה הוא 65 מ"מ, לאורך ה"גרון" - 75 מ"מ. מספר הפרצופים הוא 16 (כוס בעלת 20 צדדים עלתה 14 קופיקות). נפח - 200 קוב. ראה. אם שופכים אותו לאורך השפה יוצאים 200 מ"ל, אם עד הקצה - 250 מ"ל. אבל חלב זה כולל 204 מ"ל, שמנת חמוצה - 210 מ"ל. סוכר בכוס חזיתות, אם עד גדותיו, שוקל 200 גרם. זה יכול להכיל גם 9 חלבונים או 10 חלמונים. לבסוף, "כוס זרעים" ללא מיכלים שוקלת 90 גרם. ואם הם ינוקו - 58.בשנות ה-80 קרה אסון: מגיפה אמיתית של פיצוצי גרנצ'אק שטפה את המדינה. התהודה לא הייתה חלשה: היו כתבות בעיתונות, כתבה בסרט החדשות הסאטירי "וויק". לבסוף, המפלגה, שחשה בחבלה אידיאולוגית (כל המדינה שתתה!), הורתה לרשויות המוסמכות לסדר זאת. עד מהרה הם דיווחו: הכל באשמת שינוי קטן בטכנולוגיה שהיה צריך להתבצע עקב הכנסת קווים מיובאים במפעלי זכוכית. כתוצאה משינוי במבנה הזכוכית, זכו משקפי פנים רכשו את התכונה של ממש להתפורר מצלילים חזקים. אגב, הפרק הזה מוצג ממש בתחילת הסדרה המפורסמת "הבריגדה".

מוּמלָץ: