15 בפברואר - יום נסיגת החיילים מאפגניסטן. יום הזיכרון לחיילים-בינלאומיים

תוכן עניינים:

15 בפברואר - יום נסיגת החיילים מאפגניסטן. יום הזיכרון לחיילים-בינלאומיים
15 בפברואר - יום נסיגת החיילים מאפגניסטן. יום הזיכרון לחיילים-בינלאומיים
Anonim

הרוסים חוגגים מדי שנה את התאריך הזה - 15 בפברואר, יום נסיגת החיילים מאפגניסטן. בשנת 1989, ממשלת ברית המועצות הוציאה סופית קבוצה מוגבלת של חיילים משטחה של מדינה זו. המלחמה הנוראה הזו, שהייתה שקטה בהתחלה, הביאה צער וכאב למשפחות רבות.

כמעט עשור

מלחמת אפגניסטן עבור העם הסובייטי נמשכה עשר שנים. עבור הצבא שלנו, זה התחיל ב-1979, ב-25 בדצמבר, כאשר החיילים הראשונים הושלכו לאפגניסטן. אז לא כתבו על זה העיתונים, ועל החיילים ששרתו באפגניסטן נאסר לספר לקרוביהם היכן הם נמצאים ומה הם עושים. ורק ב-1989, ב-15 בפברואר, עזבו סוף סוף הכוחות הסובייטים את שטחה של המדינה המזרחית הזו. זה היה חג אמיתי למדינה שלנו.

15 בפברואר הוא יום נסיגת הכוחות מאפגניסטן
15 בפברואר הוא יום נסיגת הכוחות מאפגניסטן

במלחמה איומה ועקובה מדם, הודגשה נקודה נועזת. ובברית המועצות, ואחר כך בפדרציה הרוסית ובמדינות - הרפובליקות לשעבר של ארץ הסובייטים, החלו לחגוג את ה-15 בפברואר. יום נסיגת הכוחות מאפגניסטן - לארק הזדמנות לחלוק כבוד לזכרם של המתים במלחמה הנוראה ההיא. זה גם סימן שצריך לטפל במי שעברו מלחמה חסרת טעם וחסרת תועלת שנמשכה כמעט 3,340 ימים. ארוך יותר מהמלחמה הפטריוטית הגדולה.

אפריל גורלי

הקהילה המתקדמת בעולם קראה זמן רב לברית המועצות להסיג את צבאה מאפגניסטן. כל דרישות חזקות יותר כאלה החלו להישמע בתוך המדינה עצמה. המשא ומתן היה ארוך וקשה. באפריל 1988 הושגה בהירות מסוימת. באותו יום חתמו בשוויץ, בהשתתפות ישירה של נציגי האו ם, שרי החוץ של פקיסטן ואפגניסטן על מה שנקרא הסכם ז'נבה. הם עמדו סוף סוף לפתור את המצב הלא יציב באפגניסטן.

יום הזיכרון ב-15 בפברואר
יום הזיכרון ב-15 בפברואר

בהתאם להסכמים אלה, ברית המועצות קיבלה הוראה לסגת קבוצה מוגבלת של חייליה תוך 9 חודשים. זו הייתה באמת החלטה גורלית.

נסיגת הכוחות עצמה החלה במאי 1988. והתאריך האחרון לסיום מלחמת אפגניסטן הגיע ב-1989. 15 בפברואר הוא יום נסיגת הכוחות מאפגניסטן, היום שבו החייל הסובייטי האחרון עזב את שטחה של המדינה הזו לנצח. זהו תאריך משמעותי בהיסטוריה של המדינה שלנו.

מצידן, ארצות הברית של אמריקה ופקיסטן, על פי הסכמי ז'נבה, נאלצו להפסיק לספק כל תמיכה למוג'אהדין. נכון, התנאי הזה הופר כל הזמן.

תפקידגורבצ'וב

אם מוקדם יותר הממשלה הסובייטית התמקדה בשימוש בכוח כדי לפתור את הבעיה האפגנית, אז לאחר עליית מיכאיל גורבצ'וב לשלטון בברית המועצות, הטקטיקה השתנתה באופן קיצוני. הווקטור הפוליטי השתנה. כעת הועמדה בחזית מדיניות הפיוס הלאומי.

15 בפברואר יום הלוחם הבינלאומי
15 בפברואר יום הלוחם הבינלאומי

זו הייתה הדרך היחידה לצאת מהסכסוך הממושך. תנהל משא ומתן, תשכנע, אל תירה!

יוזמות נג'יבוללה

בסוף 1987, מוחמד נג'יבוללה הפך למנהיג אפגניסטן.

הוא פיתח תוכנית מאוד מתקדמת להפסקת פעולות האיבה. הוא הציע לפתוח בדיאלוג ולהפסיק את הירי, לשחרר חמושים ואלה שהיו מתנגדי המשטר מבתי הכלא. הוא הציע לכל הצדדים לחפש פשרה. אבל האופוזיציה לא עשתה ויתורים כאלה, המוג'אהדין רצו להילחם עד הסוף המר. למרות שלוחמים רגילים תמכו מאוד באפשרות של שביתת נשק. הם השליכו את נשקם וחזרו בשמחה לעבודה שלווה.

15 בפברואר
15 בפברואר

ראוי לציין שיוזמותיו של נג'יבאללה כלל לא מצאו חן בעיני ארצות הברית ושאר מדינות המערב. הם כוונו להמשך הלחימה. כפי שמספר הקולונל גנרל בוריס גרומוב בזיכרונותיו, יחידותיו יירטו רק מיולי עד דצמבר 1988 417 שיירות עם נשק. הם נשלחו למוג'אהדין מפקיסטן ומאיראן.

אבל בכל זאת, השכל הישר ניצח, וההחלטה שכוחות סובייטים צריכים לעזוב את אפגניסטן למולדתם הפכהסופי ובלתי הפיך.

ההפסדים שלנו

מאז, בכל שנה ב-15 בפברואר - יום הזיכרון לחיילים שמתו במלחמת אפגניסטן, נחגג ברמת המדינה בכל הרפובליקות של ברית המועצות לשעבר, שאזרחיהן מתו באפגניסטן. וההפסדים בקרב חסר היגיון זה היו ניכרים. Cargo-200 הפך מוכר לערים רבות בברית המועצות. יותר מ-15 אלף מהחבר'ה שלנו בשיא חייהם מתו באפגניסטן. במקביל, הצבא הסובייטי ספג את האבדות הגדולות ביותר. 14,427 בני אדם מתו בחזיתות ונעלמו. כמו כן, רשומים כמתים 576 בני אדם ששירתו בוועדה לביטחון המדינה ו-28 עובדי משרד הפנים. ה-15 בפברואר הוא יום הזיכרון לבחורים האלה, על אלה שפגשו את שעתם האחרונה בארץ אפגניסטן הרחוקה, שלא הספיקו להיפרד מאמהותיהם ומאהוביהם.

יום המשיכה ב-15 בפברואר
יום המשיכה ב-15 בפברואר

אנשי צבא רבים חזרו מאותה מלחמה עם בריאות לקויה. על פי הסטטיסטיקה הרשמית, יותר מ-53,000 בני אדם ספגו פציעות, חבלות ופציעות שונות. הם חוגגים את ה-15 בפברואר מדי שנה. יום הלוחם הבינלאומי הוא הזדמנות להיפגש עם עמיתים לחיילים, עם אלה שחלקו איתם מנות חיילים והתחבאו מאש כבדה בנקיקים, איתם יצאו לסיור ונלחמו נגד ה"רוחות".

מאות אלפי אפגנים נעדרים

גם תושבי אפגניסטן ספגו אבדות אדירות במהלך המלחמה הזו. עדיין אין סטטיסטיקה רשמית בעניין זה. אבל, כפי שאומרים האפגנים עצמם, במהלך הלחימה הם מתו מכדורים ופגזיםמאות אלפי מבני ארצם, רבים נעדרים. אבל הדבר הגרוע ביותר הוא שאובדות עצומות בקרב האוכלוסייה האזרחית קרו בדיוק לאחר שהכוחות שלנו עזבו. כיום במדינה זו יש כ-800 אלף נכים שנפצעו במהלך מלחמת אפגניסטן.

קשיים בטיפול

15 בפברואר, יום נסיגת החיילים מאפגניסטן, נחגג כחג ציבורי ברוסיה וברפובליקות אחרות של ברית המועצות לשעבר. ובכל זאת, עבור אמהות ואבות, לא היה דבר טוב יותר מלדעת שבנם לא יישלח לשרת באפגניסטן. אף על פי כן, ב-1989, עם נסיגת הכוחות, חוותה ההנהגה הצבאית קשיים גדולים. מצד אחד, המוג'אהדין התנגדו בכל דרך אפשרית. בידיעה ש-15 בפברואר (יום נסיגת הכוחות הסובייטים) הוא התאריך האחרון, הם הגבירו את הפעולות הצבאיות. הם רצו להראות לכל העולם איך חיילים סובייטים בורחים, איך הם משאירים את הפצועים וההרוגים שלהם. הם ירו ללא הבחנה כדי להוכיח את עליונותם.

מצד שני, הנהגת קאבול הייתה מודעת היטב שללא עזרת הצבא הסובייטי, המדינה תתקשה מאוד, וגם מנעה את נסיגת הכוחות בפעולות מסוימות.

כמה אישי ציבור בברית המועצות עצמה הגיבו בצורה מעורפלת לרעיון הסגת הכוחות. הם האמינו שאחרי כל כך הרבה שנים של מלחמה אי אפשר להיכנע ולעזוב בלי ניצחון. זה השתווה לתבוסה. אבל רק מי שמעולם לא הסתתר מכדורים, מעולם לא איבד חברים, יכול היה להתווכח כך. כפי שמזכיר בוריס גרומוב, מפקד הארמייה ה-40 באפגניסטן, אף אחד לא נזקק למלחמה הזו. היאלא נתנה למדינה שלנו שום דבר מלבד אובדן חיים עצום וצער גדול.

תאריך זה - 15 בפברואר, יום אפגניסטן, הפך לטראגי באמת עבור ארצנו. אבל באותו זמן, יום פברואר זה סימן את סופה של המלחמה חסרת ההיגיון בת עשר השנים הזו.

15 בפברואר יום אפגניסטן
15 בפברואר יום אפגניסטן

חגיגה עם דמעות

15 בפברואר, יום האפגני - חגיגי ועצוב, הוא תמיד עובר עם דמעות בעיניים ועם כאב בלב. האמהות של אלה שלא חזרו ממלחמת אפגניסטן עדיין בחיים. במצעד עומדים גברים שהיו בנים באותן שנים ולא הבינו כלל על מה הם נלחמים. רבים נותרו מאלה שחזרו מאותה מלחמה לא רק עם נפשות נכה, אלא גם עם גורלות הפוכים.

15 בפברואר הוא היום של האפגני
15 בפברואר הוא היום של האפגני

עמנו מכבדים בקדושה את הישגם של אלה שביצעו את צו המדינה, תוך סיכון חייהם ובריאותם. המלחמה הזו היא הכאב שלנו והטרגדיה שלנו.

כל שנה, 15 בפברואר הוא יום זיכרון למי שנתנו את חובתם הצבאית מבלי לבגוד בשבועה.

מוּמלָץ: